רש"י על דברים ז׳:ט׳

« רש"י על דברים ז׳:ח׳ רש"י על דברים ז׳:י׳ »

9 וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָ֖ו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃

פירוש רש"י על דברים ז׳:ט׳

9 לאלף דור. וּלְהַלָּן דברים ה' הוּא אוֹמֵר "לַאֲלָפִים". כָּאן שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו, הוּא אוֹמֵר לאלף, וּלְהַלָּן שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְאֹהֲבַי, הוּא אוֹמֵר לַאֲלָפִים סוטה ל"א:

10 לאהביו. אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה:

11 ולשמרי מצותיו. אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מִיִּרְאָה:

« רש"י על דברים ז׳:ח׳ רש"י על דברים ז׳:י׳ »